פנסיה לעצמאים:
למה זה לא קורה לבד, ומה החוק דורש בפועל

אז מה זה בתכל'ס?

שכיר נהנה מהפרשה אוטומטית לפנסיה: גם הוא וגם המעסיק מפרישים אחוז מהמשכורת בכל חודש, בלי שהוא צריך לזכור. אצל עצמאי אין מעסיק, אז החוק קבע חובת הפקדה מינימלית לעצמאים: אחוז מסוים מההכנסה עד לתקרה מסוימת, ואחוז נמוך יותר מהתקרה ומעלה. ההפקדה הזו יכולה להיות לקרן פנסיה, לקופת גמל או לביטוח מנהלים, לפי בחירת העצמאי. הבעיה היא שאין ניכוי אוטומטי מתלוש — צריך להעביר את הכסף ביזמתכם, ובחודשים עמוסים או דלים בהכנסה, זה קל לדחות ל'חודש הבא' שהופך לשנה הבאה.

דוגמה פשוטה

נניח שההכנסה השנתית החייבת שלכם היא 150,000 ₪, ושיעור ההפקדה המינימלי להמחשה הוא כ-4.5% מהחלק עד לתקרה. זה יוצא סביב 6,750 ₪ בשנה, כלומר בערך 560 ₪ בחודש. זה מספר להמחשה בלבד — השיעורים המדויקים והתקרות מתעדכנים ומופיעים באתר רשות המסים ובחוק.

למה זה משנה?

זה משנה כי פנסיה היא לא רק חיסכון לגיל פרישה — היא כוללת בדרך כלל גם כיסוי ביטוחי למקרה אובדן כושר עבודה ולמשפחה במקרה פטירה. עצמאי שמדלג על הפקדות במשך שנים לא רק מפסיד צבירה, אלא עלול למצוא את עצמו בלי כיסוי ביטוחי בדיוק ברגע שהוא הכי צריך אותו.

איך זה עובד? שלושה צעדים פשוטים

בודקים ← מחשבים ← קובעים

שכיר מול עצמאי בפנסיה

שאלות נפוצות