ביטוח רכב: חובה, צד ג׳ או מקיף?
מה כל אחד באמת מכסה

המדריך המלא: ביטוח רכב חובה, צד ג׳ ומקיף

השורה התחתונה: מה חובה ומה בחירה

לפי החוק, כל רכב שעולה על הכביש חייב ביטוח חובה. הוא מכסה רק נזקי גוף, כלומר פגיעה בבני אדם. כל השאר לא בפנים: לא הרכב שלכם, לא הרכב של השני, לא הגדר ולא עמוד החשמל.

צד ג׳ ומקיף הם ביטוחים וולונטריים, כלומר החוק לא מחייב אותם. צד ג׳ מכסה נזק שאתם גורמים לרכוש של מישהו אחר. מקיף מכסה גם את זה וגם את הרכב שלכם.

מי שנוסע עם ביטוח חובה בלבד לוקח סיכון אמיתי. אם תפגעו ברכב יקר, דרישת התשלום תגיע אליכם אישית, ולא לחברת ביטוח. נזק לרכב חדש יכול להגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים.

ועוד שני דברים. בלי ביטוח חובה בתוקף אי אפשר לחדש את רישיון הרכב. ואם הרכב בליסינג או במימון, ההסכם דורש לא פעם גם ביטוח מקיף. בדקו את החוזה שלכם.

ביטוח חובה: מה הוא מכסה, ומה ממש לא

ביטוח חובה מכסה פגיעה גופנית בנהג, בנוסעים ובהולכי רגל. הוא עובד בלי קשר לשאלה מי אשם בתאונה. זה העיקרון של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים: גם נהג שגרם לתאונה מקבל פיצוי על הפציעה שלו.

מי תובע ממי? נהג ונוסעים תובעים את חברת הביטוח של הרכב שבו נסעו. הולך רגל תובע את חברת הביטוח של הרכב שפגע בו. הפיצוי יכול לכלול אובדן שכר, נכות, כאב וסבל והוצאות רפואיות.

ואם לרכב הפוגע לא היה ביטוח, הנהג ברח, או שחברת הביטוח בפירוק? פונים לקרנית, הקרן הממלכתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

מה לא מכוסה: שום נזק לרכוש. לא פח, לא שמשה, לא גניבה. יש גם מצבים שבהם הנפגע עצמו לא יקבל פיצוי, למשל מי שגרם לתאונה בכוונה, מי שנהג ברכב בלי ביטוח, או מי שהשתמש ברכב לביצוע פשע.

צד ג׳, מקיף, ומה שביניהם

צד ג׳ (״צד שלישי״, כלומר מישהו שאינו אתם ואינו חברת הביטוח) משלם על נזק שגרמתם לרכב או לרכוש של אחרים, עד תקרת הכיסוי שבפוליסה. הוא לא משלם שקל על הרכב שלכם.

מקיף כולל את כל מה שבצד ג׳, ומוסיף כיסוי לרכב שלכם: תאונה, גניבה, אש, ולרוב גם נזקי טבע. בדקו בפוליסה מה בדיוק כלול.

מעל שניהם יש כתבי שירות, תוספות בתשלום: גרירה ושירותי דרך, שמשות, רכב חלופי. לעיתים אפשר לצרף אותם גם לצד ג׳. חלק מהחברות מציעות גם ״צד ג׳ מורחב״, עם כיסוי מוגבל לרכב שלכם במצבים מסוימים. קראו את התנאים לפני שמניחים שאתם מכוסים.

כך זה נראה זה לצד זה:

איך נקבע המחיר, ולמה השכן משלם פחות

פרמיה היא המחיר השנתי שאתם משלמים על הביטוח. כל חברה מתמחרת אחרת, אבל השאלות דומות: מי ינהג, באיזה רכב, ומה קרה לכם בעבר.

על הנהג: גיל הנהג הצעיר ביותר, ותק ברישיון, ועבר ביטוחי, כלומר כמה תביעות הגשתם בשנים האחרונות. במחשבון הרשמי של ביטוח חובה שואלים על תאונות שהסתיימו בתביעה ועל שלילות רישיון בשלוש השנים שלפני תחילת הפוליסה.

על הרכב: סוג, נפח מנוע, דלק, ומערכות בטיחות כמו התרעה מפני סטייה מנתיב או התנגשות. מערכות כאלה יכולות להוזיל. במקיף נכנסים גם שווי הרכב ועלות התיקון של הדגם.

הגדרת הנהגים משפיעה מאוד. פוליסה ל״נהג מעל גיל מסוים״ זולה יותר מפוליסה ל״כל נהג״. אבל אם נוהג מישהו שלא עומד בהגדרה, אתם עלולים לגלות שאין כיסוי.

ואם אף חברה לא מוכנה לבטח אתכם בביטוח חובה, בגלל עבר ביטוחי או נהיגה בעייתית? יש הפול, המאגר הישראלי לביטוח רכב שיורי, שמבטח את מי שלא הצליח להשיג ביטוח ישירות. לרוב הוא יקר יותר.

השתתפות עצמית: המספר הקטן שמשנה את החשבון

השתתפות עצמית היא הסכום שאתם משלמים מהכיס בכל תביעה, לפני שהביטוח משלם את השאר. היא כתובה בפוליסה, ויכולה להיות שונה בין מוסך שבהסדר עם החברה למוסך אחר, ובין נזק לרכב לנזק לשמשה.

להמחשה: הצעה אחת למקיף עולה 4,000 ₪ בשנה, עם השתתפות עצמית של 1,500 ₪. הצעה שנייה עולה 3,600 ₪, עם השתתפות של 3,000 ₪. חסכתם 400 ₪ בשנה, אבל בתאונה אחת תשלמו 1,500 ₪ יותר.

ועוד חשבון: נזק קטן של 2,000 ₪ עם השתתפות של 1,500 ₪ יחזיר לכם רק 500 ₪. התביעה הזאת עלולה להיכנס לעבר הביטוחי שלכם ולייקר את השנים הבאות. לפעמים לא לתבוע זו ההחלטה הזולה יותר. עשו את החשבון לפני שמגישים.

איך משווים נכון, ואיזה טעויות לא לעשות

לביטוח חובה יש כלי רשמי: מחשבון ביטוח רכב חובה של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בכתובת car.cma.gov.il. מכניסים פרטי רכב ונהגים, ומקבלים את המחיר השנתי בכל חברה, יחד עם מדד שירות. המחיר תקף ליום הבדיקה, והמחשבון משווה ביטוח חובה בלבד.

לצד ג׳ ולמקיף אין מחשבון ממשלתי דומה. בקשו הצעות מכמה חברות, והשוו תפוחים לתפוחים: אותה הגדרת נהגים, אותה השתתפות עצמית, אותם כתבי שירות. הצעה זולה עם פחות כיסוי היא לא הצעה זולה.

הטעויות הנפוצות: לחשוב שביטוח חובה מכסה את הרכב. לחדש אוטומטית בלי להשוות. להגדיר נהגים צר מדי ואז לתת לנכד לנהוג. למסור פרטים לא מדויקים, למשל מערכת בטיחות שאין ברכב, כי זה עלול לתת לחברה עילה לא לשלם. ולהמשיך לשלם מקיף יקר על רכב שערכו כבר ירד מאוד בלי לעשות חשבון מחדש.

אחרי תאונה: מה עושים, צעד אחר צעד

קודם כול אנשים. עוצרים, מוודאים שאין נפגעים, ובמקרה צורך מזמינים מד״א (101) ומשטרה (100). בתאונה עם נפגעים מדווחים למשטרה.

אוספים פרטים מהנהג השני: שם, תעודת זהות, טלפון, כתובת, מספר רישיון נהיגה, מספר רכב, חברת ביטוח ומספר פוליסה. מצלמים את המקום, את הנזק ואת לוחיות הרישוי, ורושמים עדים. לא חותמים על הודאה באשמה במקום.

מודיעים לחברת הביטוח שלכם מהר, גם אם אתם עוד לא בטוחים שתגישו תביעה. רוב הפוליסות דורשות הודעה בזמן.

אם הנהג השני אשם, אפשר לתבוע את הנזק לרכב מחברת הביטוח שלו (צד ג׳ או מקיף), בלי לגעת בפוליסה שלכם. אם היה לו רק ביטוח חובה, התביעה על הרכב היא נגדו אישית.

נפצעתם? קבלו טיפול רפואי מיד. לבית החולים תצטרכו אישור משטרתי על מעורבות בתאונה, שמקבלים במשטרת התנועה באזור התאונה. תביעה על נזקי גוף מגישים לחברת ביטוח החובה הרלוונטית, או לקרנית, בתוך 7 שנים מיום התאונה.

חזרה למעלה ↑