הונאות בנקאיות:
מה עושים בשעה הראשונה
SMS מזויף, ׳מחלקת אבטחה׳ בטלפון או השקעה שנשמעת מושלמת. איך מזהים, ומה עושים מהר.
בכתבה הזו
אז מה זה בתכל'ס?
יש שלוש הונאות נפוצות. הראשונה היא דיוג (פישינג): הודעה שמתחזה לבנק, לחברת משלוחים, לאפליקציית תשלום או לגוף ממשלתי. בהודעה יש קישור לאתר מזויף שגונב פרטי כרטיס, סיסמאות וקודים. השנייה היא שיחה מ׳מחלקת האבטחה של הבנק׳. המתחזה מספר על ׳פעילות חשודה׳ ומבקש להקריא קוד שקיבלתם ב-SMS, להתקין אפליקציה או להעביר כסף ל׳חשבון בטוח׳. השלישית היא הונאת השקעות: תשואה גבוהה ׳בלי סיכון׳, לחץ להחליט מהר וגוף שאי אפשר לבדוק. המכנה המשותף לשלושתן: דחיפות, ובקשה לפרטים שרק אתם אמורים לדעת. הבנק לא אמור לבקש מכם בטלפון להקריא קוד או להעביר כסף. נוכלים פועלים גם בוואטסאפ, ברשתות החברתיות ובפרסומות עם פנים מוכרות. התבנית חוזרת: הם יוצרים פחד (׳החשבון שלכם נפרץ׳) או חמדנות (׳תשואה מובטחת׳), ואז דוחקים בכם לפעול לפני שתספיקו לחשוב.
דוגמה פשוטה
להמחשה: יום שישי בצהריים. מתקשר ׳נציג אבטחה׳ ואומר שמישהו מנסה לחייב אתכם ב-4,800 ₪. ׳כדי לבטל, תקריאו לי את הקוד ששלחנו׳. בפועל, הקוד מאשר לנוכל פעולה בחשבון שלכם, למשל הוספת הכרטיס לארנק דיגיטלי. תוך שעה יוצאים 9,500 ₪. מה עושים ברגע שמבינים? מתקשרים מיד למוקד ההונאות של הבנק או של חברת האשראי, מבקשים לחסום ולעצור פעולות, ומחליפים סיסמאות. אחר כך מגישים תלונה במשטרה ושומרים תיעוד: מספר הטלפון, השעה וצילומי מסך. וחשוב לא להתבייש. הונאות כאלה מתוכננות היטב, ונופלים בהן גם אנשים זהירים ומנוסים. מי שמתבייש ומחכה, מפסיד את הזמן הכי יקר. ואם ההונאה הייתה בהשקעה, התהליך דומה: מפסיקים להעביר כסף, אוספים את כל ההתכתבויות והאישורים, ומגישים תלונה במשטרה. אם הכסף יצא מחשבון הבנק, מדווחים גם לבנק.
למה זה משנה?
מהירות משנה את התוצאה. לפי חוק שירותי תשלום, על שימוש לרעה בכרטיס או בפרטים לפני שהודעתם, האחריות שלכם מוגבלת. אם הודעתם בתוך 30 יום, תשלמו לכל היותר 450 ₪. על חיובים אחרי ההודעה אתם לא משלמים בכלל. את ההחזר צריך לתת בהקדם, ולכל היותר בתוך 8 ימי עסקים. אבל יש מלכודת: מי שמסר את הפרטים בעצמו עלול לשאת באחריות מלאה. במקרים של הטעיה זה נבחן לגופו. בנק ישראל דיווח שבנקים פיצו לקוחות בכ-3.4 מיליון ₪ מעבר למה שהחוק מחייב, ושמקדמים תיקון לחוק שירחיב את הפיצוי על התחזות לבנק או לגוף ממשלתי. בנק ישראל מבקש לדווח לבנק מיד כשיש חשד, כדי למנוע את הנזק או לצמצם אותו. השורה התחתונה: אל תוותרו. פנו, תעדו ותתלוננו.
מה עוד כדאי לדעת
השעה הראשונה, צעד אחרי צעד
אחת: התקשרו למוקד ההונאות של הבנק או של חברת האשראי. לפי הוראת בנק ישראל המוקדים מאוישים 24/7, ורשימת המספרים מופיעה באתר בנק ישראל. שתיים: חסמו כרטיסים, החליפו סיסמאות והסירו כל אפליקציה שהתקנתם לבקשת המתקשר. שלוש: צלמו מסך של ההודעות ושל הפעולות. ארבע: הגישו תלונה במשטרה. חמש: דווחו גם למערך הסייבר הלאומי בטלפון 119. הדיווח שם לא מחליף תלונה במשטרה. שש: אם הבנק לא עזר, הגישו תלונה לנציבות תלונות הציבור של הבנק, ואחר כך לפיקוח על הבנקים. ושימו לב להונאה השנייה: לפעמים חוזרים אליכם ׳עורך דין׳ או ׳חברה להשבת כספים׳ שמבטיחים להחזיר את הכסף תמורת תשלום מראש. גם זו הונאה. וכדאי לדבר על זה מראש עם המשפחה, במיוחד עם הורים מבוגרים. שיחה אחת של חמש דקות יכולה למנוע נזק של אלפי שקלים.
הונאות השקעה: הסימנים שרשות ניירות ערך מונה
הבטחה לתשואה גבוהה עם סיכון נמוך. לחץ להחליט עכשיו, ׳השקעה של פעם בחיים׳. תשובות מעורפלות על מי מנהל את הכסף ולאן הוא הולך. אין מסמכים רשמיים בכתב, או שיש מסמכים מרושלים ומלאי טעויות. חברה שרשומה בחו״ל ואין לה כתובת אמיתית. בקשה לסיסמאות, לייפוי כוח או להעברה לחשבון של החברה. ומסך שמראה רווחים יפים שלא קיימים. לפני שמעבירים שקל, בדקו את הגוף ברשימות הגופים המפוקחים באתר רשות ניירות ערך. ׳מפוקחים בחו״ל׳ זה לא אותו דבר. ואם כבר השקעתם, אל תעבירו עוד כסף ׳כדי לשחרר רווחים׳ או ׳לשלם מס מראש׳. זו בקשה קלאסית של הונאה.
איך זה עובד? שלושה צעדים פשוטים
מתקשרים מיד למוקד ההונאות של הבנק
חוסמים כרטיסים ומחליפים סיסמאות
מגישים תלונה במשטרה ושומרים תיעוד
מתקשרים ← חוסמים ← מתלוננים
שיחה מהבנק או מתחזה?
| בנק אמיתי | קריטריון | מתחזה |
|---|---|---|
| לא אמור לבקש להקריא קוד | קודים וסיסמאות | מבקש קוד ׳לאימות׳ |
| אפשר לנתק ולחזור למספר הרשמי | קצב | לחץ: ׳עכשיו, לפני שיהיה מאוחר׳ |
| לא מבקש להעביר ל׳חשבון בטוח׳ | העברת כסף | מבקש להעביר או להתקין אפליקציה |
מה הדודה בודקת
הקישור — יש בהודעה קישור? אל תלחצו. היכנסו לאפליקציה בעצמכם.
השולח — שם שולח מוכר ב-SMS לא מוכיח שההודעה אמיתית.
הלחץ — מישהו דוחק בכם לפעול עכשיו?
קוד — ביקשו מכם להקריא קוד שקיבלתם? נתקו.
שליטה מרחוק — ביקשו מכם להתקין אפליקציה? זה דגל אדום.
רישיון — מציעים לכם השקעה? בדקו ברשימות רשות ניירות ערך.
כמה ׳מבטיחים׳ לכם?
הכניסו סכום השקעה, ותראו מה אומרת הבטחה של 30% בשנה (להמחשה). תשואה כזו ׳בלי סיכון׳ היא סימן אזהרה, לא הזדמנות.
שאלות נפוצות
התקשרו אליי ׳מהבנק׳. איך יודעים שזה אמיתי?
מנתקים ומתקשרים בעצמכם למספר הרשמי של הבנק. אם הפנייה אמיתית, שם יידעו במה מדובר.
לחצתי על קישור בהודעה. מה עכשיו?
אם הזנתם פרטים, התקשרו מיד לבנק או לחברת האשראי, חסמו את הכרטיס והחליפו סיסמאות. אם לא הזנתם כלום, דווחו על ההודעה ומחקו אותה.
הבנק חייב להחזיר לי כסף שנגנב?
לפי חוק שירותי תשלום, על שימוש לרעה לפני ההודעה האחריות שלכם מוגבלת, ועד 450 ₪ אם הודעתם בתוך 30 יום. אחרי ההודעה אתם לא משלמים. אם אישרתם בעצמכם בגלל הטעיה, זה מורכב יותר ונבחן לגופו.
איפה מדווחים על הונאה?
לבנק או לחברת האשראי, למשטרה, ולמערך הסייבר הלאומי בטלפון 119. אם הבנק לא עזר, פנו לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
איך בודקים אם חברת השקעות מפוקחת?
ברשימות הגופים המפוקחים באתר רשות ניירות ערך. ׳מפוקחים בחו״ל׳ או ׳בקשר עם הרגולטור׳ זה לא אותו דבר.
יש לבנקים מוקד הונאות 24 שעות?
כן. לפי הוראת בנק ישראל, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי צריכים מוקד טלפוני אנושי שמאויש 24/7. רשימת המספרים מופיעה באתר בנק ישראל.
קיבלתי SMS שמחכה לי חבילה וצריך לשלם. זה אמיתי?
הודעה שמבקשת לשלם סכום קטן דרך קישור היא תבנית הונאה נפוצה. אל תלחצו. בדקו את המשלוח באתר הרשמי של חברת המשלוחים.
תוך כמה זמן מחזירים כסף על חיוב שלא ביצעתי?
לפי חוק שירותי תשלום, בהקדם האפשרי ולכל היותר בתוך 8 ימי עסקים מקבלת ההודעה, לפי תנאי החוק.
עוד על בנקים
זה הסבר כללי, לא המלצה שמתחשבת במצב האישי שלכם. לפני החלטה משמעותית, בדקו את הנתונים והצרכים שלכם. גילוי נאות.